פעולת הקלסיפיקציה – מושפעת מהחברה ומשפיעה עליה

המבנה הפרגמטי – טענה שמבקרת את המהותניות (אסנטיאליזם): מה שמשנה בטיעון מסויים חברי קהילת פרקטיקה זה מי תופס אותו כטיעון אמיתי. דורותי תומס שבוחנת ילדים סוטים: אם איש מדע החברה לא מבין את ההגדרה של אנשים של הסיטואציה אז הם לא מבינים את הסיטואציה. ההבנה וההגדרה שלהם את הסיטואציה היא זו שתעצב את התנהגותם. לכן כחוקר אתה צריך להבין מה זו ההגדרה הזו ולהתחבר אליה. זו לא סתם הבניה של המציאות. זה הרבה יותר עמוק מזה. המטריאליות של כל דבר (פטיש, ציון וכל דבר, כל אובייקט) נגזרת מההקשר ומהנסיבות של הסיטואציה. המטריאליות – הממשות.

עולם חברתי – למשל מוזיאון. כשנכנסים למוזיאון בעצם נכנסים לעולם חברתי שהוא המוזיאון. יש שם כל מיני אנשים, מעולמות שונים – ביורוקרטיים, חובבנים, מבקרים, ילדים וכן' – והם צריכים הרבה אובייקטי גבול. אנחנו נכנסים למוזיאון ומבינים את החוקים. במוזיאון מדע למשל כן נוגעים.

יצירתיות- המצב שבו זה עולה ממצב לוקלי למצב שיש מספר עולמות חברתיים ואז עולה הצורך באובייקט גבול. כשעושה אתנוגרפיה אז רואים את המשחק, את הגמישות שבקטגוריות או בפרטיות. זה נעשה כמו אמנות, כדי לשלב ולמצוא את זה. יש רופפות מסויימת כדי שאפשר יהיה לכלול את האחרים. הגבולות צריכים להיות רכים כדי שאפשר יהיה להשתלב.

גם אובייקט יכול לעבור נטורליזציה (מחשב יכול להחליף בכיתה את הלוח וגיר) וגם הוא גורם לנטורליזציה של אנשים – למידה. אתה משתייך לקהילת הפרקטיקה בזה שאתה לומד איך להשתמש בשפה, באובייקטיים. למידה לא מפסיקה. זו קהילת ידע. אבל כשאתה מבחוץ אתה לומד את זה מהתחלה.

סקס: לאמץ את הקטגוריות – זו החלטה מודעת. כינון עצמי כנורמלי קובע את הנורמליות שלך. הקהילה מתעצבת בין הנורמלי לחריג.

2 משמעויות לאובייקט גבול:
מאפשר לשמור על לכידות הקבוצה.
פותר בעיות בתהליך הנטורליזציה. לא נוצר בעצמו אלא תוצאה של מו"מ.