No more war

ההפגזה שספגנו הייתה נוראית. 6 חודשים רצופים של מלחמת התשה חיכינו לרגע שבו תיחתם כבר הפסקת האש. אבל את ה- 1/2 שעה שלפניה, דאגו הסורים שלא נשכח.

מבחינתנו לא נשאר מטר מרובע אחד שלא נפלו בו פגזים וקטיושות מכול הסוגים. כול מה שנשאר לעשות זה לזחול מתחת ל"בטן" התותח המתניע, ולהתפלל שלא נקבל פגיעה ישירה.

בהגיע השעה השתרר השקט באחת.

אחר כך שמעתי את מנחם בגין אומר "לא עוד שפיכות דמים", מאז עברנו מלחמות ובעולם אין רגע ללא מלחמה, ושפיכות הדמים אינה נפסקת כמו גם "שירת הבירבור" של שליטנו.

מה איכפת למשפחה שמאבדת את היקר לה ועולמה נחרב עליה שהסטטיסטיקה מראה שהמלחמות עכשיו נעשות יותר כירורגיות, קצרות ומבוקרות. שבעזרת מחשבים וטכנולוגיה מתוחכמת הן מתבצעות  "ללא מגע יד אדם" ונעשות "סטרילית".

בגלל זה הם חושבים שנקבל אותן כחלק נורמטיבי מחיינו?

נכון שמשדות קטל של עשרות אלפי הרוגים בקרב אחד, עברנו מגמה ל"צבא קטן וחכם". המעבר מכמות לאיכות משפיע על צורתה ואופייה של המלחמה. יש מצב אפילו, שנגיע בסוף למלחמת "האקרים", ודרך כלי התקשורת נקבל ידיעה איזה מדינה ניצחה כמו תוצאת הסופרבול. אבל עד אז אורב לנו תמיד "החור השחור" הנמצא בטבע האדם שבגללו הוא יפעיל את נשק יום הדין ונחריב בעצמנו את עולמנו.

אייך מטפלים בו?

צריך להקשיב כבר היום והיטב, מה אומר לנו הניסיון המר שמציג בפנינו תפיסת מציאות הנותנת הסבר לטבע הכולל והאדם שבתוכו. בעזרתו נחפש שיטה סדורה אייך להשתמש נכון בטבע שלנו כדי להיגמל מאותו "חור שחור".